ארץ מים

             

ושוב אני חוזר אל ארץ מים

ושוב אנחנו שניים על שפת הנחל הרחוק.

בין תעלות ההשקיה,ברחנו אל האשליה,

הכל היה ברור יותר ,הבכי והצחוק.

ושוב אני חוזר,פוקח זוג עיניים,

נושם אל הריאות ניחוח פרדסים.

בתוך העשב דומייה,מכנס קצר וגופייה

ואיקליפטוס סב ניצב בין נרקיסים.

ולפעמים מה לעשות אני פשוט צריך לראות,

אם הכל פה השתנה אני עוד מחכה לאות.

ולפעמים מה לעשות, אני מחכה לאות,

מארץ ישראל ,מהזריחות מהשקיעות.

אני אתך תמיד חוזר אל ארץ מים,

נוסע בדרכי עפר ובין שבילי שדות.

בין הגבים לשקדייה – את נשארת יפהפייה

ולפעמים אני פשוט חוזר אל הילדות.

ברזוליק ©

23.10.2007