הַבֹּקֶר שֶׁבּוֹ מַרלִין מוֹנְרוֹ מֵתָה,
הָיָה הַלַּיְלָה בּוֹ
יָרוּ בְּתֵל- אָבִיב.
כוּלָּם הָיוּ בְּשׁוֹק,
לֹא הֵבִינוּ מַה הַקֶּטַע
לֹא בִּידִיעוֹת וְלֹא
בְּמַעֲרִיב.
יָכֹלְתִּי לְדַמְיֵן
אוֹתָהּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה
וּשְׂעָרָהּ הַזָּהֹב
מְפֻזָּר עַל הַכֵּר.
בָּרַדְיוֹ דִּבְּרוּ
עַל שְׁלוֹשָׁה כַּדּוּרִים
וּכְתָמִים שֶׁל דָּם
עַל אַסְפַלְט הַכִּכָּר.
עָבַרְתִּי אֶת הַדֶּרֶך
עַד סוֹפָהּ,
שָׁמַעְתִּי בָּאָזְנַיִם
שִׁירִים שֶׁל קְטִיפָה
וּבַלַּיְלָה רָאִיתִי
שֶׁהִיא עוֹדֶנָּה יָפֶה,
כשהעיר נִשְׁטְפָה אַדְרֶנָלִין,
הִיא הָיִיתָה הֲכִי יָפֶה
מַרלִין.
מֵהַבֹּקֶר הָאַחֲרוֹן
שֶׁל מַרלִין מוֹנְרוֹ,
לִפְעָמִים בְּקַלּוּת
רוֹאִים אֶת הַסּוֹף.
הַלַּיְלָה נִדְלַק בַּפִּיחַ
נֵרוֹת
וְאוֹתָהּ לֶהָבָה מַמְשִׁיכָה עוֹד לִשְׂרֹף.
יָכֹלְתִּי לְדַמְיֵן
אוֹתָהּ מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה,
רוֹאָה אֶת הַגְּמָר שֶׁל
כּוֹכָב נוֹלַד.
כוּלָּם יָדְעוּ שֶׁהַמִּשְׂחָק
מָכוּר
וְהַלַּיְלָה הִיא בָּטוּחַ
תָּמוּת לְבַד.
אָז עָבַרְתִּי אֶת הַדֶּרֶך
עַד סוֹפָהּ,
שָׁמַעְתִּי בָּאָזְנַיִם
שִׁירִים שֶׁל קְטִיפָה
וּבַלַּיְלָה רָאִיתִי
שֶׁהִיא עוֹדֶנָּה יָפֶה,
כשהעיר נִשְׁטְפָה אַדְרֶנָלִין,
הִיא הָיִיתָה הֲכִי יָפֶה
מַרלִין.
ברזוליק ©
09.06.2017
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה