האוצר

אֲנִי מִתְחָרֵט עַל הַכֹּל,

אֲבָל לֹא מִתְנַצֵּל עַל שׁוּם דָּבָר.

מִתְכּוֹנֵן לְסוֹף וּמוּכָן לִפֹּל,

עִם סַכִּין בְּלֵב אוֹ חֶֶרֶב עַל הַצַּוָּאר.

אֲנִי מַבִּיט עַל עַצְמִי

וְלֹא יָכוֹל שֶׁלּא לִרְאוֹת אֶת כוּלָּם.

אֲנָשִׁים עֲיֵפִים עֵינִיִּים עוֹצְמִים

וְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בּוֹרְאִים שׁוּב עוֹלָם.

אֲנִי מִתְחָרֵט עַל הַכֹּל,

עַל כָּל יוֹם שֶׁלּא הִרְגַּשְׁתִּי מְאֻשָּׁר.

לִצְעֹד בַחוֹל, לֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל,

הַשֶּׁמֶשׁ חֵמָה וְהַנָּחָשׁ מְשֻׁחְרָר.

אֲנִי מַבִּיט עַל עַצְמִי

וּמוֹצֵא דֶּרֶך סְלוּלָה בַּמִּדְבָּר.

אִישׁ לֹא יִחְיֶה אוֹ יָמוּת בִמְקוֹמִי,

לֹא כָּל אֶחָד יְגַלֶּה אֶת הָאוֹצָר.

ברזוליק ©