איכילוב

      

לבד במסדרונות בית החולים בלילה,
אמרת שאת צריכה מרפא לאמונה.
המלאכים שלך תמיד באים אתך
ומספרים שאת אחת שכבר הכל נתנה.

החדרים מלאים נשימות דיגיטליות

וירח של נאון נראה זר ומבודד.

האפשרויות שלך מזכירות רק לך,

שמי שלבד הוא לא פחות מאחד.

לבד במסדרונות בית החולים בלילה,

פעם חשבת שתמיד יש סיבה.

הלומי הקרב מחפשים שוב לשווא,

ממש כמוך את הבוקר הבא.

החיים לפעמים הם ענין תיאטרלי

ואת כמו תינוק שרק עכשיו הוא נולד.

האפשרויות שלך מזכירות רק לך,

שמי שלבד הוא לא פחות מאחד.

חיים שבורים ,מבטים זרים,

איך שוב הלילה לבוקר נצמד.

האם את נשארת, האם את זוכרת,

מי שלבד הוא לא פחות מאחד.

ברזוליק ©

8-12.12.2012