אש ומים

    

הלילה המטונף והיפה הזה,

יורד על שנינו כמו כאב בחזה.

כמו שתיקה המגלה את כל סודותינו,

כמו השקרים שמשקרים עלינו.

הלילה המרושע והמתוק הזה,

מתכנן להסתלק כשהחושך עוזב.

כמו סכין שנשלפת במהירות מהלב,

כמו מגדלור רגשות שממשיך להבהב.

ואם נשליך לאש את עצמנו,

מה שישרף לא שייך כבר לשנינו.

לא הכבוד שזקוק למילים,

לא רגשות שלמדנו לנעול.

מה שישאר אחרי הגחלים,

זו רק האמת שלא יודעת הכל.

הלילה החם והבוער הזה,

מפזר את קסמו ההוזה, הכוזב.

כמו לב שנשבר מיליון פעמים

ועדיין פועם והולם ותמים.

ואם נשליך לים את עצמנו,

מה שישקע לא שייך כבר לשנינו.

לא הכבוד שזקוק למילים,

לא רגשות שלימדנו לצלול.

מה שישאר אחרי הגלים,

זו רק האמת שלא יודעת הכל.

ברזוליק ©

11.8.2012