לא מי שהייתי

   

אני נלחם בלילות במקום ללכת לישון,

נלחם בעצמי, מוחק זיכרון,

פושט את היד לפני השיר לנדבה,

האם זו אהבה? .

העיר שוב דלוקה בתים וּרְחוֹבוֹת

ועיניך נותרו כמו תמיד עצובות

ופעם אחת ראית, כמעט בכיתי

ואמרתי  לך אז - אנ' לא מי שהייתי .

אתה כבר הרגשת, ידעת הכול,

איך ניסיתי לחיות כשהתחלתי לזחול.

הייתי עיוור ומלא גאווה,

אמרת לי כבר אז – לא, זאת לא אהבה.

העיר שוב קוראת לי ויש לה תשובות

האם לך הם קראו - צלמי כוכבות?

ניחשת את לבי ואני לא ראיתי

ואמרתי  לך אז - אנ' לא מי שהייתי .

אני נלחם בלילות ומובס בימים,

המון זיכרונות הפכו לכתמים.

אתה לידי ונפשך לא עצובה

תגיד אתה  - האם זו אהבה? .

ברזוליק

‏28.05.2009