מגדל בבל

       

כלב ראש השנה מסתובב בחצר,

לבדו בלילות החמים.

כבר אין כוכבים שתלויים מעליו

ואין שום סיכוי לתמימים.

כלב ראש השנה חולם ומשוגע,

נושך את עצמו בימים.

וגם מעלי כבר אין כוכבים

אז אני מרמה את עצמי.

כשהגבר אינו מזיין

והמשורר לא מצליח לכתוב,

כל חלום נראה אמיתי.

כשהרחוב הישן משתנה

והחיים מתחילים לעזוב,

הנשים אוהבות לאהוב- רק אותי.

כלב ראש השנה מתכרבל בתוכי,

כשאני מסתובב בחצר.

האמת הפשוטה חטפה בעיטה

ואני ממשיך לשקר.

אני עולה, מטפס ונופל,

ממרומי מגדל בבל,

עולה, מטפס ונופל,

ממרומי מגדל בבל.

 מילים ולחן: ברזוליק   

  ביצוע וליווי : מיכאל גוטליב

3.4.97