דרך המחשבות שלך אני רואה את עצמי,
החלומות שלך מול החיים שלי.
אני הולך על מחר ונזכר איך עכשיו,
האהבות שלנו נרטבות בגשם דמיוני.
ואם עובר לי עוד יום ואני מאושר,
מי בכלל מבטיח לי שכך יהיה מחר?.
יושב לי בראש מוכר לי סיפורים,
הפסיכולוגים אומרים שכולנו מוזרים.
ואם לקחתי כדור ואני מאושר,
מי בכלל מבטיח שכך יהיה מחר?.
האור עולה בחוץ והרגעים יורדים,
אני משליך את אגדות הילדים.
כל הרגשות עולים במעורבב,
האהבות שלי הן כביש בין עירוני,
הדרך לבנה ותמיד הכל זמני.
ברזוליק
פברואר 2002
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה