הייתי
אהבה שמתעוררת בחצות.
היית
ערב קיץ מנוקד בעקיצות.
לא
באת - חיכיתי פה יומיים ואז...
בשורות
טובות ביקשו אותנו,
האושר
כמו היה שלנו.
חיבקנו
חזק את הזמן
ועכשיו
לאן נלך,לאן?.
עד
סוף העולם,
יותר
לא נהיה לבד.
הייתי
אהבה שמתמכרת לעצמה.
היית
החלום שמפרש מה שחלמה.
לא
באת והעולם בינתיים נרדם...
ימים
טובים קרבים אלינו,
תפילות
רכות לוחשות בשמנו.
חיבקנו
חזק את הזמן
ועכשיו
לאן נלך,לאן?.
עד
סוף העולם,
יותר
לא נהיה לבד.
לא
באת,
שוב
זיכרונות עולים ומציפים.
לא
באת,
היינו
אז יפים,כל כך יפים.
חיבקנו
חזק את הזמן
ועכשיו
לאן נלך,לאן?.
עד
סוף העולם,
יותר
לא נהיה לבד.
ברזוליק
אפריל 05
אפריל 05
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה