רשומות
לוּ הָיִיתִי
יָכוֹל לִסְלוֹחַ לָךְ,
עַל
אַלְפֵי רְגָעִים שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי לְבַד.
נֶחְבַּט
בַּלֵּילוֹת וְנִשְׂרַט בַּיָּמִים
וַעֲדַיִן
חוֹשֵׁב שֶׁאֲנַחְנוּ דּוֹמִים.
לוּ
הָיִיתִי יָכוֹל לִסְלוֹחַ לָךְ...
לוּ
רַק יָכֹלְתִּי לִבְטֹחַ
בָּך,
עִם
הַלֵּב הַמְּדַמֵּם, הָאוֹהֵב, הַמְּשֻׁחָד,
שֶׁנֶּחְבַּט בַּלֵּילוֹת
וְנִשְׂרַט בַּיָּמִים
וַעֲדַיִן
נוֹתַר טִפֵּשׁ וְתָמִים.
לוֹ
הָיִיתִי יָכוֹל לִבְטֹחַ בָּך...
עַכְשָׁיו
אֲנִי יוֹדֵעַ, עַכְשָׁיו גַּם אַתְּ יוֹדַעַת,
רֹב הַזְּמָן
הֶאֱמַנְתִּי
וְרוֹב
הַזְּמָן שִׁקַּרְתְּ לִי.
עַכְשָׁיו
אֲנִי יוֹדֵעַ, עַכְשָׁיו גַּם אַתְּ יוֹדַעַת,
רֹב
הַזְּמָן הֶאֱמַנְתִּי
וְרוֹב
הַזְּמָן הָיִיתִי לְבַד.
אָז
אֵיפֹה הָיִית וּלְאֵיפֹה הָלַכְתְּ
וְעִם
מִי צָחָקְתְּ שָׁעוֹת בִּלְעָדַי.
הַאִם
הִתְאַהַבְתְּ, הַאִם הִתְחַבַּקְתְּ,
הַאִם
בְּעֵינָיו הִשְׁתַּקְּפוּ לָךְ עֵינַי?.
לוּ
הָיִיתִי יָכוֹל רַק לִסְלוֹחַ לָךְ ,
עַל
אַלְפֵי רְגָעִים שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי לְבַד.
עִם
הַלֵּב הַמְּדַמֵּם, הָאוֹהֵב הַמְּשֻׁחָד,
לוּ
הָיִיתִי יָכוֹל לִסְלוֹחַ לָךְ...
עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ,
עַכְשָׁיו גַּם אַתְּ יוֹדַעַת,
רֹב הַזְּמָן הֶאֱמַנְתִּי
וְרוֹב הַזְּמָן
שִׁקַּרְתְּ לִי.
עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ,
עַכְשָׁיו גַּם אַתְּ יוֹדַעַת,
רֹב הַזְּמָן הֶאֱמַנְתִּי
וְרוֹב הַזְּמָן הָיִיתִי
לְבַד.
ארז ברזוליק – איתי
זילברשטיין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה