פסדובלה

 

בוא ונלך לרקוד פסדובלה,

בוא ונלך לנשום קצת אוויר.

יש עננים ולמעלה שמיים

והם יורדים ויורדים... נמוך על העיר.

בוא וניסע עכשיו אל החושך,

בוא ונצא טיפה מהעיר.

יש חלומות שצריכים רגע שקט,

יש רגעים שלא צריך להסביר.

יש אותי ואותך לפעמים זה רק שנינו,

לפעמים חזקים לפעמים חלשים.

יש ריקוד מאולתר שרוקד שוב ביננו,

יש זיכרונות שתמיד מרגשים.

אז בוא ונלך לרקוד פסדובלה,

כל דרך בסוף הופכת לשיר.

כבר אין עננים ועכשיו השמיים,

עוטפים ומלטפים עכשיו את העיר...

אוגוסט 00