תחכה ותראה

אתה מחפש אהבה בעיר הגדולה,

במצב רגשי שכולו התחלה.

מחפש אהבה כמו דירה להשכיר,

תמיד יש חלום, תמיד יש מחיר.

עולה עד למעלה, יורד אל החוף,

שוטף ת' כאב ,מנסה לעקוף,

גם אם הרוח דרכך לא נשבה,

אתה ממשיך לחפש אהבה.

ת' לא בטוח שזה יקרה ,

שזה יחיה, שזה יהיה.

אתה כן מבטיח ,

שזה אתה ורק אתה וזה שווה, 

ואומר לעצמך תחכה ותראה...

תחכה ותראה.

מחפש אהבה בלילות התמימים,

מחפש אהבה בימים החמים.

מחפש אהבה שתדע להסביר,

כמה שנים טיפסת על הקיר.

כמעט עד למעלה, כמעט עד הסוף,

לקטוף כוכבים, אשליות לאסוף,

כי אתה בנוי לעוד אכזבה,

אבל ממשיך לחפש אהבה.

ברזוליק

 ‏25 ‏יולי ‏2010

תל אביב בלוז

תל אביב צפה בתוך אלכוהול
קוקטיל מקומי של שמיים וחול
הולכת רחוק – רוצה רק לדפוק
נסחפת עמוק ומנגנת ת'בלוז

מחוף תל ברוך עד רחוב הירקון
עיר של זונות שלא הולכת לישון
מהאור הראשון עד הקליינט המיליון
הגעת למקום הנכון לנגן את הבלוז

תל אביב.
הכי מגניב בתל אביב

תל אביב מסתובבת בגוף מעורטל
שלוש לפנות אושר בגן החשמל
גם לך יש מקום על גלגל המזל,
חלום שנפל בוא נגן את הבלוז.

בלוז תל אביב משדל את הלילה
בלוז תל אביב עושה לי רק טוב

תל אביב.
הכי מגניב בתל אביב
        
מילים: ארז ברזוליק
לחן: ארז ברזוליק ואלי סורני
עיבוד: טל שגב, אלי סורני ורועי גוראל
 

כל דרך (במקום מכתב פרידה) - סימה לוי דוכין

שיכורים שותים לאט את כל הלילה,
משוררים חורזים את רחובות העיר.
ורק אני עכשיו לבד, הולכת הלאה,
במקום מכתב פרידה השארתי איזה שיר.

חתולים שוב מתמכרים לחושך,
לזיכרונות שלך, יהיה הרבה לזכור.
ואני עכשיו אותך אצלי שומרת,
כמו זיכרון יפה שלא יכול לחזור.

כל דרך שאקח תוביל אותי לשם,
גם אם כלל לא ברור, לאן אלך מכאן.
ורק האופק שם בהיר ואדמדם
והשמיים כמו נופלים לאט לים.
כל דרך שאקח תפתח לי דף חדש,
אי שם.

שיכורים ברחובות קוראים לי מותק,
משוררים כותבים שירים רק עלי.
תל אביב - לאט שוב מתעוררת,
רואה את הים, נשקף בחיי.

מילים: ארז ברזוליק
לחן: ארקדי דוכין וארז ברזוליק
הפקה מוזיקלית: עמית עמרמי

עיבוד: מתן גרטמן, עמית עמרמי

מעיל הפרווה של לוסי - מיכל חכם

גשם של גברים נופל מהשמיים
מרטיב את הרחוב עד שנמחק השפתון.
היא הייתה מאושרת עם דמעות בעיניים
ועכשיו הכאב חותך לה בבטן, ועכשיו הזיכרון.

באמצע עיר גדולה קל לאבד תקווה,
היא מחפשת אהבה.
באמצע עיר גדולה - שוב היא לבדה,
במעיל פרווה סינתטית ורודה.

גשם של גברים נושם אותה בכבדות
ומשהו מחניק במורד הגרון.
היו לה חלומות ועכשיו רק בא לה למות,
בתוך פרווה סינתטית שעלתה לה המון.

באמצע עיר גדולה...

האם המשוררים ישירו לה שירים,
האם יזכור אותה הרחוב?
זה נראה די פשוט, גם בלי הסברים,
בעיר גדולה קשה לאהוב.

מילים: ארז ברזוליק
לחן: מיכל חכם
במאי: אלון אלשיך
מפיק: אודי שמחון

חכה לי באיילון

חכה לי באיילון


העיר הזאת כולה שלי,
כולם, כולם מחכים בשבילי,
אין סיבה להיות לבד,
עכשיו הגעתי!

תשמור אותי בזיכרון,
מחייכת על קיר בטון.
אל תהיה כל כך מודאג,
הנה באתי.

אם אני נראית מאושרת,
זה אמצע הדיכאון.
אם אני אליך חוזרת
חכה לי באיילון.

תל אביב שוב שיכורה
והדרך - נראית לי גמורה.
לילה, בוקר ועוד יום,
מה רציתי, בשבילי.

חוטי חשמל ועננים,
אצלי הכל קבוע וזמני.
תמיד תמיד אותו מקום,
שהייתי, מי שאני.

אם אני נראית מאושרת...

וזה הזמן‪, ‬זו התמונה
מבט פיתוי למצלמה
בלי איך, בלי למה
מחלומות כל כך גדולים
בסוף תמיד תמיד נופלים
למטה.                                                  

אם אני נראית מאושרת...

מילים: ענת שוורץ וארז ברזוליק
לחן: ענת שוורץ
עיבוד והפקה: אבי אבליאב

כמה בכלל נתגעגע

כמה בכלל נתגעגע

אומרים שמלאכים הולכים ברחובות
של העיר שהייתה פעם שלנו
ודאי נשארו כמה חובות
שלא שילמנו אולי כי עזבנו

אומרים שנערות עוד אוהבות
בעיר שהייתה פעם שלנו
זו עיר הנשים, זו עיר הלבבות
או עיר החיים ששכחנו

ומספרים שאתמול הייתה מסיבה
כמו תמיד בכיכר העירייה
והדליקו נרות סתם בלי סיבה
בלי קשר למה שהיה
לפני שעזבנו, כשעוד אהבנו,
מבלי שידענו כמה בכלל נתגעגע

ואולי הילדים שולפים חרבות
בעיר שהייתה אז ביתנו
נלחמים בשדים, ברוחות הנושבות
ומזמן לא חושבים עלינו

ומספרים שאתמול הייתה מסיבה
כמו תמיד בכיכר העירייה
והדליקו נרות סתם בלי סיבה
בלי קשר למה שהיה
לפני שעזבנו, כשעוד אהבנו,
מבלי שידענו כמה בכלל נתגעגע

והיום ומחר יהיו ריקודים
לפנות ערב על חוף הים
ושוב ינגנו צוענים נודדים
שירים שכתבנו מזמן

מילים : ברזוליק ‏
לחן ונגינה : אלדד ציטרין

בלדת סוף הקיץ- ירמי קפלן

עיר חמה שנרדמה בין שנינו.
מפרידה בינינו, מחכה שנחזור כבר .
סוף סיפור וסוף האהבה ש...
רצינו שתהיה כמו, כל מה שלא רצינו .

אם מחר נוריד את השמיים,
כבר סוף הקיץ.
אשמים כמעט בכל דבר, בכל דבר,

העולם שלך, העולם שלי,
מחפשים רק על מי להסתובב.
 ואולי אצלי ואולי אצלך
עיר חמה מנסה להתאהב.

ברחובות ששרפנו למזכרת,
שוב את רק עוברת.
אנ'לא נשבר ולא זוכר כלום.                 
סוף סיפור וסוף האהבה ש...
את לאט שוכחת,
ברחנו אז - כמעט ביחד.

אם מחר נוריד את השמיים.
כבר סוף הקיץ.
אשמים כמעט בכל דבר, בכל דבר.

העולם  שלי, העולם שלך,
מחפשים רק על מי להסתובב.
ואולי אצלי ואולי אצלך,
עיר חמה מנסה להתאהב.

אם מחר נוריד את השמיים,
כבר סוף הקיץ.
אשמים כמעט בכל דבר, הכל נגמר.

מילים: ארז ברזוליק
לחן: עידו אגמון
עיבוד: עידו אגמון וירמי קפלן

ארוחת חג

מה בסוף יגמור אותך
ומי בסוף אותך יציל.
כל הכאבים שלך,
הפכו להיות עניין נזיל.

אתה נשרט בדרך, צריך סיבה לנשום.
ואין מעל שמיים ולא יורד החום.

בין רחובות ומדרכות,
בעיר הזאת, עוד לילה כרגיל.
העיניים שוב פקוחות
ושום דבר כבר לא מבהיל.

ממה אתה בורח? -  תמיד ישנו מחיר.
למרות הכל נשארת, מול אותו הים, באותה העיר.

כמה חלומות זוכרים איך התעוררת,
עם כמה אהבות נשטפת בגשמים?
בכמה קלישאות להאמין בחרת,
איך הגאווה ביקשה קצת רחמים‪?‬

מה בסוף יגמור אותך
ולא תדע מאיפה להתחיל?

מילים ולחן: ארז ברזוליק
ביצוע: יובל קניאזר
עיבוד: חגי מזרחי

כוכבים מדבריות ושושנים

כוכבים מדבריות ושושנים - נעם גינגולד


בוא איתי, נלך לבוגרשוב,
זה יעשה לך טוב, יעשה לך טוב.
הלב שלך יפסיק לכאוב
והלב שלי עטוף בצלופן.

בוא איתי, נלך לדיזינגוף,
כמעט עד הים, כמעט עד הסוף.
ללב שלי נמאס לחטוף
והלב שלך ינגן על חצוצרה.

כמו דירה להשכיר עם שלושה חדרים,
כמו באהבה שלא צריך הסברים.
כמו כוכבים, מדבריות ושושנים,
כמו מה שאתה, כמו מה שאני.

שמש שוקעת על כיכר אתרים,
קבוצת תיירים שותה מיץ הדרים.
תמיד יש סיכוי והכל אפשרי,
אם נשב פה בשקט ונחכה לזריחה.

כמו עיר בינלאומית עם נוף מקומי,
כמו באהבה כשהכל פתאומי.
כוכבים, מדבריות ושושנים.
כמו מה שאתה, כמו מה שאני.

רציתי לדעת למה התכוונת,
כשאמרת שאני אוהב.
גם המציאות נראית מופתעת,
כשהלב שלנו פתאום מהבהב.

מילים: ארז ברזוליק
לחן והפקה: נעם גינגולד

השיר הזה

השיר הזה לא ייתן לך מנוחה,
אתה יכול לחלום והוא לא יעזוב אותך.
הוא יעשה אותך עצוב או ייתן לך שמחה
ואז תרגיש ואז אולי תרגיש שהוא שלך.

השיר הזה מזמן כבר התלכלך,
הוא מכוסה בבוץ ועל פניו שרוטה דמעה.
השיר הזה אותך חותך
ולוקח למקומות שאף אחד עוד לא ראה.

השיר הזה כותב רק את חייך,
יום אחרי יום, שעה אחרי שעה.
הוא נכנס כמו כאב ומרסק את נשמתך
ואז אתה מרגיש שהוא שלך.

אהבה מזדמנת

נעשה את הכסף, נזכה בתהילה.

כל צהרים, נתחיל מהתחלה.

נחפש את האושר בתוך הפגיעות,

אף פעם לא נמצא ואז אולי נמות.

נתמכר לעבר, נפחד מהעתיד,

נביט למחר, כלום לא נגיד.

נציץ אחורה לעבר הילדות,

נפתח תיבת פנדורה ואז אולי נמות.

נשנא את עצמנו, נאהב את כולם,

כל צהרים נקלל את העולם.

נחפש השראה בתוך הבדידות,

נרסס קלישאה ואז אולי נמות.

אבל נמשיך לחיות כמו אהבה מזדמנת.

ברזוליק ©

כנף פרפרים