18 במרץ 2019

אָבוּד לְהַפְלִיא

גַּם אִם אוֹמְרִים שָּׁאַתָּה, הַמְּסִבָּה הַיְחִידָה בָּעִיר.
גַּם אִם אוֹמְרִים שָּׁאַתָּה, אֶחָד שֶׁכָּתְבוּ עָלָיו שִׁיר.
גַּם אִם אוֹמְרִים שֶׁהָיִיתָ, שָׁקוּף כְּמוֹ מִילְיוֹן טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם.
וְעוֹד לוֹחֲשִׁים שֶּׁ...כֵּן - נָפַלְתָּ תָּמִים לָרֶשֶׁת.
גַּם אִם זֶה עוֹזֵב אוֹתָך בַּחוּץ, בְּמַצַּב רוּחַ דּוֹקְרָנִי
תַגִּיד שָּׁאַתָּה הַכּוֹכָב הֲכִי אַלְמוֹנִי

חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים, תִּקְווֹת קְטַנּוֹת,
שְׁאַל אֶת עַצְמְךָ וְנַסֵּה לַעֲנוֹת.
תִּקְווֹת קְטַנּוֹת, חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים,
תַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת אָבוּד לְהַפְלִיא.

ארז ברזוליק ©

לך



לֵךְ ,
הַבֵּט בַּצִּלּוּמִים הַיְּשָׁנִים,
חֲפֹר בִּשְׁאֵרִיּוֹת הַיַּלְדוּת,  
הִתְוַכַּח עִם הַזִּכְרוֹנוֹת,
פַּעְנַח חֲלוֹמוֹת, עַד הַצָּהֳרַיִם.
לֵךְ מַכּוֹת עִם מִי שֶׁהָיִיתָ,
לֵךְ לַעֲזָאזֵל .

ברזוליק ©


‏29.06.2016

מי ישמור על השומרים



אוֹמְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאֵלֶּה,
אֲסִירִים הָאוֹהֲבִים אֶת הַכֶּלֶא
אַך חוֹלְמִים יָמִים בְּהִירִים.
מִי יִשְׁמֹר עַל הַשּׁוֹמְרִים? .

אוֹמְרִים שֶׁאֵין כְּבָר סִכּוּי
וְהִתְמַכַּרְנוּ מִזְּמַן לַדִּכּוּי,
לָכֵן לֹא נִדְרוֹשׁ הֶסְבֵּרִים.
אֲבָל מִי יִשְׁמֹר עַל הַשּׁוֹמְרִים? .

אוֹמְרִים כְּשֶׁהַלַּיְלָה כָּבֵד,
הבוקר אָבוּד וּבוֹדֵד
וְהַשּׁוֹמְרִים שֶׁעָזְבוּ, יוֹתֵר לֹא חוֹזְרִים,
אָז מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים? .

ברזוליק ©

שַׁחְרְרוּ אֶת עַמִּי


                                               

מִמִּלְחָמָה גַּרְעִינִית, מִנְּבוּאוֹת הַשָּׁלוֹם,
מִפּוֹלִיטִיקָה חֲדָשָׁה, מִשְּׁחִיתוּת הַשִּׁלְטוֹן,
מִזִּהוּם הָאֲוִיר, מִזִּהוּם הַתַּרְבּוּת,
מִדְּרִיסַת הָאָדָם ,מִנִּפּוּץ הַחֲלוֹם,
שַׁחְרְרוּ אֶת עַמִּי.
                                  
מֵהָעַיִן הַצָּרָה שֶׁלֹּא רוֹאֶה לַמֶּרְחָק,
מֵהָרָעָב בַּנְּשָׁמָה, מֵהַמִּדְרוֹן הַחֲלַקְלַק.
מִבִּדּוּר הַתְּרוּמוֹת ,מִטֵּרוּף הנדל"ן,
מֵעֳנִי הַנֶּפֶשׁ שֶׁמְּכַרְסֵם בְּכֻלָּם,
שַׁחְרְרוּ אֶת עַמִּי.                                   

גַּם אִם בָּרוּר מִי אָשֵׁם
וְלֹא אִכְפַּת לִי כְּבָר מִי.
אֲנִי רַק אוֹמֵר-  שַׁחְרְרוּ אֶת עַמִּי.                             

מִנְּאוּמֵי כִּכָּרוֹת וְסִיסְמָאוֹת בָּאֲוִיר,
מְאַלְּפֵי הַבְטָחוֹת מְרוּחוֹת עַל הַקִּיר.
מֵהָעִתּוֹנוּת שֶׁהוֹפֶכֶת שֶׁקֶר לָאֱמֶת,
מֵהַכֶּסֶף הַגָּדוֹל שֶׁאוֹתָנוּ מְקַמֵּט.

מִגְּבוּלוֹת הַמִּגְדָּר, מֵחֹק רַבָּנִי,
מֵחוֹמַת הַמִּנְזָר, מִמּוּסָר בּוּרְגָּנִי,
מִמִּינִיּוּת קְבוּעָה וְלֹא מִשְׁתַּנָּה,
מֵרֶצַח דָּתִי בְּשֵׁם הָאֱמוּנָה.

גַּם אִם בָּרוּר מִי אָשֵׁם
וְלֹא אִכְפַּת לִי כְּבָר מִי,
אֲנִי רַק רוֹצֶה לְהִשְׁתַּחְרֵר בְּעַצְמִי.

ארז ברזוליק ©