עומד על המרפסת

מחפש את המילים
ועוד כמה צלילים
כשהייתי בן עשרים, בעטו בי לקום וללכת .
עוד לפני שאמות,
אני חוזר לילדות
ומציץ לעצמי דרך זגוגית חלון מלוכלכת.

אוהב את העולם בגלל מה שהוא.
ושונא אותו בגלל... כל מה שהוא לא.
תראו אותי אבוד בין מיליונים שטעו
אני זה שהבין שהכל בגללו.

מחפש את האמת,
אבל אחת שבאמת,
יודעת שכולנו רוב הזמן רק משקרים.
מתחפר בזכרונות,
כי היומיום הוא בית זונות
ואני עומד על המרפסת, שר ללקוחות שירים.

שונא את העולם בגלל מה שהוא
ואוהב אותו בגלל, כל מה שהוא לא.
תראו אותי אבוד בין מיליונים שטעו
אני זה שהבין שהכל בגללו

ואין סיכוי שנשתנה
לא אני ולא העולם
רוב הזמן אני מאמין
והוא משקר רוב הזמן

אוהב את העולם בגלל מה שהוא.
ושונא אותו בגלל... כל מה שהוא לא.
תראו אותי אבוד בין מיליונים שטעו
אני זה שהבין שהכל בגללו.

ברזוליק ©
‏16.04.2012

למד את עצמך

למד את עצמך להפרד

מאנשים וממקומות

למד את עצמך ללא מילים

מה רומזים החלומות

למד את עצמך לא להשאר

כי הזמן מועט והעולם כל כך גדול

למד את עצמך לא להזכר

הזיכרונות הם נעליים מלאות בחול

למד את עצמך לפתוח את הדלת

ולהסיט את הוילון

יש כאלו שחיים בתוך הכלא

ולא רוצים לברוח מבעד החלון

למד את עצמך לא להצטער

על מעשי האחרים

למד את עצמך להניח ולוותר

ולהמשיך עם החיים...

ברזוליק ©

צייר את חייך מחדש!

צייר שמש צהובה,
צייר שמיים נופלים,
צייר את חייך מחדש.

צייר ים יבש כמו מדבר,
צייר מדבר טובע במים מלוחים,
צייר את חייך מחדש.

אהבה מסעירה,
זמן שחוזר לאחור,
שנים שלא נוזלות,
הזדמנות שלא נגמרת.

צייר את חייך מחדש!
ברזוליק ©

אלביס חי

נראה שאלביס בודאי עוד חי

ועכשיו הוא עיתונאי או אולי פוליטיקאי.

והוא יודע לדבר, להבטיח הבטחות,

להגיד יותר ולתת פחות.

שקוף שאלביס נשאר מכור כבד,

לשקרים הזוהרים, למילים שהוא מודד.

פיו נוטף כמו דבש ולבו שחור כמו זפת,

והאמת ? בסוף תמיד שורפת...

הוא מדביק על החלון הבטחות לאושר

ונושא נאום על הבדידות בחושך

ולוקח חדר במלון שבורי הלב.

ברזוליק