הָיוּ זְמַנִּים

הָיוּ זְמַנִּים הַשּׁוּעָל הָיָה שׁוּעָל,

הַצַּיָּד הָיָה צַּיָּד.

הָיוּ זְמַנִּים הַסַּכִּין הָיִיתָה סַכִּין

וְהַיָּד הָיִיתָה רַק יַד.

וְגַם אֲנַחְנוּ שֶׁאָז הֶאֱמַנּוּ

עַכְשָׁיו כְּבָר לֹא,

מַה שֶׁאָמַרְנוּ כְּבָר אָמַרְנוּ,

כָּל אֶחָד הִקְשִׁיב רַק לַמִּלִּים שֶׁלּוֹ.

הָיוּ זְמַנִּים, הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה,

הַאִירָה אֶת הַחֲלוֹמוֹת.

הָיוּ יָמִים שֶׁל דָּם וְשֶׁל גְּבוּרָה,

אָהַבְנוּ אֶת הַמִּלְחָמוֹת.

וַאֲנַחְנוּ שֶׁאָז לֹא הֵבַנּוּ,

הַיּוֹם הַכֹּל כְּבָר מְבִינִים.

הָאֶתְמוֹל רוֹדֵף אוֹתָנוּ

וְהַמָּחָר נִנְעַץ כְּמוֹ סַכִּין.

ברזוליק ©

28.10.2012