זְמַן אֲוִיר

אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לְהִתְאַהֵב מִתַּחַת לַמַּיִם
וְאַתָּה חוֹשֵׁשׁ מִרְשָׁתוֹת הַדַּיָּגִים.
אֲנִי מַצִּיעַ לְשָׁבוּעַ אוֹ שְׁנָתִיִּים,
אַהֲבָה שְׁקֵטָה עִם רְגָשׁוֹת סְפוּגִים.

אֲבָל אַתָּה מָכוּר כָּבֵד לַשֶּׁמֶשׁ,
לַהַפְלָגוֹת הַשְּׁבוּעִיּוֹת,לְבִקּוּרֵי הָאִמָּהוֹת
לְקָּזִינוֹ הָרְגָשׁוֹת שֶׁמְּהַמֵּר עַל שְׁנֵינוּ,
לַמְּצִיאוּת הַתְּמָנוּנִית שֶׁשּׁוֹלַחַת זְרוֹעוֹת.

אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁנַּמְתִּין לַשֵּׁפֶל וְאַחַר-כָּךְ לְגֵאוּת,
אֲבָל אַתָּה חוֹשֵׁשׁ לְהִשָּׁאֵר רָחוֹק מֵהָעִיר.
מַחְזוֹר דְּמָעוֹת יָרֵחַ, סַב בְּתוֹךְ פְּגִיעוּת,
יוֹנְקִים צְרִיכִים חַמְצָן אוֹ לְפָחוֹת זְמַן אֲוִיר.

אֲבָל אַתָּה מָכוּר כָּבֵד לְרֶגַע ,
לַנֶּצַח עַכְשָׁוִי שֶׁמִּתְרַסֵּק עַל הַסְּלָעִים,
לְאוֹתָהּ חֻפַּת גַּלִּים הַקּוֹשֶׁרֶת כָּךְ בֵּינֵינוּ
בִּזְרָמִים תַּת-קַרְקָעִיִּים.

ברזוליק ©