עמורה

       

זה הזמן להיפרד, מהחיים המוכרים.

מהעיר ,מהשדרה, מהנשים, מהגברים.

זה הזמן לומר שלום, לטמון את העבר בחול.

ללמוד לסלוח לעצמי  וגם לכם אולי למחול.

עפעוף של ריס, נפנוף של יד,

לא הבטחתי להשאר לעד,

נסו להסתדר לבד...

אני יורד לעמורה –

כי המציאות נראית לי שיכורה,

עזבתי מאחור את סדום

ועוד מעט אוכל לנשום.

כן, זה הזמן הכי מתאים, לחסל קצת חשבונות.

ואם לומר מילים פשוטות, כולכם - פשוט זונות.

אז להתראות אחיי שלי ולהתראות לך ביתי.

אנ' לא מבטיח להתגעגע, אבל תמיד תוכלו לזכור אותי.

עפעוף של ריס, נפנוף של יד,

לא הבטחתי להשאר לעד,

נסו להסתדר לבד...

אני יורד לעמורה –

כי המציאות נראית לי שיכורה,

עזבתי מאחור את סדום

ועוד מעט אוכל לנשום.

ברזוליק ©

‏07.01.2011