רצח

             

כשהעיר הלבנה טובלת בתכלת,

לוהטת מחום ושירים.

בכיכר, בשדרה ולאורך טיילת,

הבורגנים נגררים.

בבגדי שבת וחיוך מפוהק,

חכי להם, חכי רק עוד קצת.

עוד מעט בשעת דמדומים,

תראי בורגנים נרדמים.

ישנים וחולמים איך מחר את חוזרת,

בשמלת שיפון ולב מנוקב.

השעות לא עוברות בעיר שנגמרת,

אולי כבר תבואי עכשיו?.

בבגדי שבת ולב מנותץ,

הסוף לעברך שוב הוא רץ.

כשהחיים שלך שוב שבים

והבורגנים שוב עוזבים.

אולי רצית לצעוק, אך העולם לא שומע,

הוא לא הקשיב מעולם.

מה שידעת הוא כמעט לא יודע,

הזמן מזרז את כולם.

ברזוליק

דצמבר 97