בסוף של תל אביב

בסוף של תל אביב,
לאט אני נגמר.
מתנשק עם אור של בוקר,
לא מחכה כבר למחר.

לכל אחד יש אמא,
שנרדמה ודאי מזמן .
אבל הסוף של תל אביב,
הוא האבא של כולם.

גם אם נמות בגלל האהבה,
או נפרד בשביל העיקרון.
זה לא הופך את זה נכון.

בסוף של תל אביב,
אני קרוב להתחלה.
שילמתי די ביוקר,
כל שנייה בנפילה.

עכשיו כבר אין בי פחד,
מאשליות שנפרדות.
הרי בסוף של תל אביב,
התקוות תמיד צרודות.

גם אם נתרסק ללא תקווה,
או נפסיד הכל בניצחון,
בסוף של תל אביב,
זה לא הופך את זה נכון.

ברזוליק ©