שקית הפתעות

העיניים החמות של השמש.

מלטפות אותי ואוהבות אותי.

כאילו עברו רק עשר שנים בגשם,

מאז שעזבתי את ביתי.

השפתיים המתוקות של הגשם,

מנשקות בלחישה בחורים שכמותי.

ואז מבקשות רק ממני לחזור

לחזור ולהציל את נשמתי.

ואני , גם אם אני יורד אל העמק,

אני לא מוותר לשניה על ההר.

ואם את הדרך מסמן רק החושך,

אני בוחר בעצמי מתי נדלק המחר.

הידיים השחורות של הלילה

הופכות רק אותי לחלום אמיתי

כאילו עברו עשר שנות אור

מאז שהתעוררתי וקמתי משנתי

אין לי מה לזכור ואנ' לא רוצה לשכוח

את האומץ שהיה לי לחכות.

אני לוקח כל מה שהעולם מציע,

לוקח ופותח את שקית ההפתעות...

וגם אם אני יורד אל העמק,

אני לא מוותר לשניה על ההר.

ואם את הדרך מסמן רק החושך,

אני בוחר בעצמי מתי נדלק המחר.

העיניים החמות של השמש.

מלטפות אותי עכשיו.

ברזוליק ©

‏09.10.2012