מסיבת הסיום

         

מְסִבַּת הַסִּיּוּם

 

הַחַיִּים שׁוּב עוֹבְרִים אֶת הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי,

בִּתְחוּשָׁה טִפְּשִׁית שֶׁהַכֹּל אִישִׁי.

שִׁבְרֵי רִגּוּשִׁים הוֹפְכִים לְשׁוּרוֹת ,

הַתְּקוּפוֹת הַקָּרוֹת שׁוֹלְחוֹת תִּזְכּוֹרוֹת.

 

הַיּוֹמְיוֹם נִמְרַח עַל הַרְבֵּה חֳדָשִׁים,

הַחֲלוֹם שׁוּב נִמְעָךְ בְּהַרְבֵּה מִפְגָּשִׁים.

מַבָּטִי אֲנָשִׁים יוֹדְעִים גַּם לִשְׂרֹט,

הַכְּלוּבִים פְּתוּחִים וְהַחַיּוֹת מְשֻׁחְרָרוֹת.

 

לֹא יִתְפְּסוּ אוֹתִי לֹא מוּכָן,

בֵּין קְרָבוֹת הָרְחוֹב לַשִּׁיר הַמֻּשְׁלָם.

נִרְטַבְתִּי בַּדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה גָּשׁוּם,

אֲבָל בָּאתִי בַּזְּמַן לִמְסִבַּת הַסִּיּוּם.

 

הַחַיִּים מַפְסִידִים תָּמִיד בְּוִכּוּחַ

הַכֹּל פָּתוּחַ, אֲנִי כִּמְעַט בָּטוּחַ,

כְּשֶׁשִּׁבְרֵי כּוֹכָבִים הוֹפְכִים לִשְׁמוּעוֹת,

הַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת תָּמִיד מַזִּיעוֹת.

 

לֹא יִתְפְּסוּ אוֹתִי לֹא מוּכָן,

בֵּין קְרָבוֹת הָרְחוֹב לַשִּׁיר הַמֻּשְׁלָם.

הַכְּאֵב הִמְשִׁיךְ גַּם כְּשֶׁנִּפְסַק הַדִּמּוּם,

אֲבָל בָּאתִי בַּזְּמַן לִמְסִבַּת הַסִּיּוּם.

 

ברזוליק ©

‏01.04.2009