ירח נמוך מוחץ את תל אביב,
ונהר נגוהות זורם אל הים.
מבט מפוכח תמיד יותר מעציב,
תדליק את האור, תשמח עם כולם.
ירח אישי ביני לביני,
את הלילה הזה לא אשאיר מיותם.
נצא ונשתה כי העצב זמני,
נצא ונשמח לפני שייתם.
שום געגוע יותר לא נותר לי,
רק רחובות ואספלט מדרכות.
החלום משוטט במרחב הבנאלי
ואני לצדו - יותר או פחות.
ירח עגול עולה בלי תנאים,
כמו העולם, כמו העיר והים.
רק בסוף המסע אפשר להבין,
מה נתנה הדרך לשם.
ושום חרטה אותי לא מייסרת,
למרות שניקבתי מיליון הבטחות.
יוצא שוב לשתות, השמחה משחררת,
ואני לצדה – יותר פחות.
ברזוליק
21/12/2003
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה