ביומי האחרון

ביומי האחרון מסביב למיטתי,
אבקש שתאספו כי הגיעה שעתי,
להיפרד מהעולם שבו חייתי כאסיר,
מרגע היוולדי ועד לרגע הבהיר,
שבו אניח מאחור את חמישים ושש שנותיי
ולכולכם אלחש באור - היה כדאי.

היה כדאי להיוולד,
למרות טבעו של העולם,
שמטבעו סובב בודד
והוא אחד אל מול כולם.
היה כדאי כמעט הכל,
לפעמים לעמוד, לפעמים ליפול,
לראות את האור,
כשכולם מתמכרים לחושך
וכמו אדם דתי ,
כל יום לגלות מהו האושר.

ביומי האחרון עטו חיוך על פניכם,
עוד מעט ,כמעט הרי אני - עוזב את עולמכם .
אל תרגישו עצובים ואל תקדישו לי דמעה,
אני קרוב לכוכבים והם ייתנו לי השראה.
ובאשר לכם כאן בארץ המובטחת ,
לכו לשלום אך לפני כן - שקו לי בתחת...

ברזוליק ©