תְּקוּפַת הִתְחַדְּשׁוּת

אַל תַגִּיד שָּׁאַתָּה לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ לַגֶּשֶׁם,

לְפָחוֹת שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים בַּשָּׁנָה.

לְכָל אֶחָד לִפְעָמִים קְצָת נִמְאַס מֵהַשֶּׁמֶשׁ, 

מֵהַחֹם הַגָּדוֹל מֵהָאוֹר הַבּוֹהֵק, מִסּוֹף הָעוֹנָה.

אַל תַגִּיד שָּׁאַתָּה לֹא שׁוֹאֵל לְאָן נֶעֱלַמְנוּ

וּלְפָחוֹת מְחַפֵּשׂ סִימָן לִתְשׁוּבָה.

כָּל אֶחָד אַחֵר יֹאמַר שֶׁחָלַמְנוּ,

אֲבָל אַתָּה רַק נִזְכַּר בְּאוֹתָהּ אַהֲבָה.

אָז אַל תְּסָרֵב לְשָׁעָה שֶׁל גֶּשֶׁם,

מִמְטָרִים פְּזוּרִים מְשַׁנִּים מְצִיאוּת.

אִם תִּסְתַּנְוֵר אָז רַק מִיֹּפִי הַקֶּשֶׁת,

אַתָּה גֶּשֶׁם וְשֶׁמֶשׁ בִּתְקוּפַת הִתְחַדְּשׁוּת.

ברזוליק ©