כל הימים
אסור להפגש, אסור להתקרב,
כדי שלא נתאכזב אסור
להתאהב.
כל הימים מפוזרים בלי
סדר,
כל הלילות חוזרים אל
החדר.
אין סיבה לגלות את כל
האמת,
מותר להתרגש ואז להתחרט.
כל הימים משקרים בפרצוף,
כל הלילות נצמדים אל
הגוף.
מישהו שולח אותנו ,אבודים
אל המדבר,
ללקט חלומות שנחלום
רק מחר.
מישהו מושך את השמיכה
מעלינו,
מישהו מוריד את הגשם
בינינו.
היינו רוצים להירדם
חבוקים,
בסוף הסתיו במלון
איטלקי.
כשכל הימים עזובים כמו
רחובות,
אז כל הלילות לא צריכים
טובות.
מישהו שולח אותנו ,אבודים
אל המדבר,
ללקט חלומות שנחלום
רק מחר.
מישהו מושך את השמיכה
מעלינו,
מישהו מוריד את הגשם
בינינו.
ברזוליק ©
20.07.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה