הָרְחוֹב שָׁקֵט כָּל כָּך,
יוֹנָתָן יָשֵׁן אִתְּךָ, הַיּוֹם.
הוּא הִגִּיעַ בַּחֲמֵשׁ
וְצָרִיךְ לָזוּז בְּשֵׁשׁ, מָחָר.
שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא כוֹאֵב,
סוֹפְשָׁבוּעַ עוֹד מְעַט נִגְמַר.
וְהוּא חוֹלֵם שֶׁהוּא מַלְאַך,
עָף מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר.
תִּרְאֶה אוֹתוֹ הוּא מְאֹהָב...
שׁוּם דָּבָר הוּא לֹא מַסְתִּיר, מִמְּךָ.
וְהַזְּמַן הוֹלֵך יָחֵף
יוֹנָתָן סְּתָם מְחַיֵּךְ, פִּתְאוֹם.
הַמַּדִּים עַל הָרִצְפָה,
בַּחַלּוֹן הַבֹּקֶר בָּא וְאוֹר.
שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא כוֹאֵב,
עוֹד מְעַט וְהוּא חַיָּב לַחֲזוֹר.
וְהוּא חוֹלֵם שֶׁהוּא מַלְאַך ,
עָף מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר.
תִּרְאֶה אוֹתוֹ נָמֵס וָרָך,
הוּא עָף לַבֹּקֶר שֶׁמֵּאִיר, רָחוֹק מִמְּךָ.
ברזוליק
04.11.2007
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה