רשומות
אומרים שאף אדם לא יחיה לנצח או לעד,
ולכל אחד רשום על שמו, סוף מוחלט ומיוחד.
ואין זה משנה , כמה זמן בוער הנר.
כל מי שנולד - בסוף גם יתפגר.
ואין פה שום ענין חופשי ואין כאן שום בחירה .
תתפלאו לא זה אישי ואין פה טוב או רע.
זה מן ענין כזה טבעי, שלא נותן לאיש קביעות,
הכל זמני וארעי ומלא בחוסר ודאות.
אחד ימות במלחמה ומיד יהפך קדוש.
אחר יחליק על בננה וכך ישבור ת' ראש.
לרוב מתים משומנים, סוכר וכולסטרול
ומעטים ברי מזל מעודף רוק'נרול.
ואפשר במכונית שנוסעת לה מהר,
או במטוס שמתרסק ובלב ים מתפזר.
ואולי באינתיפאדה אבל רק אחת שקטה
לא משנה כיצד ,כל אחד בסוף, ילך בבעיטה.
האם יש מסקנה או אולי מוסר השכל ,
האם בשורה כזו קשה נוכל בשקט לעכל ?
האם מומלץ להתכונן לרגע המכריע,
או פשוט לומר אמן ולצפות שהוא יגיע ?
אין לי מושג ואני רק מאלתר,
אבל כל מי שנולד - בסוף גם יתפגר.
ברזוליק ©
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה