מתעורר

בימים רדומים משינה, לאט אתה מתעורר.
כמה שנים עברו ,בשתיקה מנסה להזכר.
הנשים היפות יודעות שלבן היפה יישבר,
מי מודד את כאב החיים ומי עלינו שומר .

הרגעים היפים מצפים לסימן להסתער,
שקרים מתוקים מתקרבים אל הסוף המסנוור,
איפה היית אתה וכמה היית אחר,
כמה כוח לחלומות וכמה חולשה מתברר .

כמה שנים מתוחות צעדו לבדן אל לבך,
כמה שנים תאמין גם ללא כל הוכחה.

הנשים היפות מתפכחות ולבן המפוכח מוותר
כמה ויתרת אתה וחשבת שאינך משקר
בואו ימים רדומים ,אתה לאט לאט מתעורר,
לובש מחדש את הלילה ולרחובות חוזר.

ברזוליק ©