סרט איטלקי

                                 

בחוץ להט הקיץ, מלא אפרסקים,

העיר שוב התפשטה כמו סרט איטלקי.

הרחוב תמיד שומע ,כולם ראו הכל, 

את המבט שבעיניים שאמר הכל בלי קול.

כמה אהבה אולי יש בעולם,

עולם בלי סבלנות, עולם מחשיך מוקדם.

ראיתי שם אותם ,לא לוקחים ללב ,

היה להם מן אומץ – פשוט להתאהב.

תמיד באמצע יולי הכל נראה מוגזם ,

העיר על הטיילת , קרובה מדי לים.

היה כמעט ברור מה יהיה הסוף,

כולם היו נגדם, כולם ליד החוף.

כמה אהבה אולי יש בעולם,

עולם בלי דמיון , עולם די מצומצם.

ראיתי שם אותם, לא לוקחים ללב,

למי בכלל יש אומץ – פשוט להתאהב.

לאט נסחף הקיץ על קליפות אבטיחים,

החום הכי כבד לא הפך אותנו לאחים.

ראיתי אותם ביחד ,בכאב הכי צורב

ולא היה לי אומץ – כמו שהם פשוט להתאהב.

ברזוליק

25.03.2006