הם קרעו ממך את השמלה הבריונים למטה,
האח שלך יצא לצעוק שתעלי הביתה.
שמספיק כבר לפתות את העולם ברחוב,
שלפני שאת עושה, את חייבת לחשוב
,
מה קורה איתך?.
בשיכונים האפורים אי אפשר לחלום
והאח שלך צועק ולא נותן לנשום.
ולך זה לא מספיק, את רוצה רק לאהוב
ולפני שאת עושה, את מתאמצת לא לחשוב
,
מה נשאר שלך
?.
רחובות כחולים והעיר מאוהבת
ואת לבד מסתובבת,
מחכה תמיד מאחור
ושהזמן יעבור
.
הם קרעו ממך את השמלה ולבשת כבר אחרת
והלכת אל הים ועכשיו את חוזרת,
לכסות את העולם, את זה שברחוב,
בזמן שעובר פשוט לאהוב
,
את כל מה ששלך
.
רחובות כחולים והעיר מאוהבת...
ואת לבד מסתובבת
מחכה תמיד מאחור
ברחובות הכחולים את שוב אוהבת,
אוהבת לחלום איך את עוזבת,
מחכה מאחור...
ושהזמן יעבור
ברזוליק- רונית רולנד |
|
|
|
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה