איך זה קרה
לנו, מה לא עשינו נכון
היינו פעם
לגמרי שונים,
לא נסחפנו
בשטף ההמון
איך זה קרה
לנו, בסה"כ רצינו לאהוב
חלמנו לחיות
בשקט
ולמדנו בשקט
לגנוב.
ואין שום בושה
ואין כבר פחד להודות,
אופטימיים
מידי פיתחנו תקוות וורודות.
איך זה עבר
לנו כמו רוח בדיונות של חול
כיסינו הכל
בשממה
ולמעלה רקיע
כחול.
מתי זה נגמר
לנו הצורך לחלום חלומות
שלוש ילדות על
הכביש
פוסעות
ועיניהן עצומות
בלי שום בושה
ובלי שום פחד להודות,
היינו
אופטימיים מידי פיתחנו תקוות וורודות.
ברזוליק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה