זיכרונות מהכינרת

        

אתה לא מתקשר ועברו כבר חודשיים,

בקושי נזכר, שפוך כבר שבועיים.

על אקסטזי בזול חוזר אל האתמול

ועוד שנה לאט עוברת,

אשליות הרוק'נרול לא חוזרות לשאול,

מה נשמע...על שפת הכינרת.

החורף בעיר נהיה קר, בינתיים,

סירות של נייר בתעלות המים,

צפות לעברך ומזכירות לך.

שאתה לא מנגן...

עוד מעט כבר שנתיים,

מחפש אהבה של יום או יומיים,

מתקרב אל עצמך ושוב חוזר בך,

שם רחוק בארץ אחרת.

הכוכבים שלך לא רימו אותך,

הם עדיין דולקים על שפת הכינרת.

אתה לא מנגן ולא מתקשר,

אתה שוב מתנתק ולא מתחבר,

לגמרי אבוד ומזמן לא מוצא,

עמוק מסתגר וכמעט לא יוצא.

בעיר גדולה שבשבילך לא עוצרת,

רחוק כל כך משפת הכינרת.

ברזוליק ©

06