בדרך אל חדרי

 

אדית פיאף ואמי,

על אותו אקורדיון ממשיכות לצוף.

את בהזיותיו של אהובי המתוק 

ואחת בצעדיה הכבדים,

בדרך אל חדרי.

הו, זונות יקרות,

על מטפחת צחורה עם סימני שפתון,

אני נמרח בתשוקה.

 ברזוליק©

יולי 2000