רשומות
כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת הִשְׁאַרְנוּ מֵאֲחוֹר,
כַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁלּא יָדַעְנוּ אֵיך לִשְׁמוֹר.
אָדָם תָּמִיד מִתְגַּעְגֵּעַ לְעַצְמוֹ,
לְיַלְדוּתוֹ, לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, לַחֲלוֹמוֹ.
כַּמָּה כְּאֵבִים הַלֵּב מַחְזִיק בִּפְנִים,
כַּמָּה סְעָרוֹת שֶׁנֶּחְלְשׁוּ עִם הַשָּׁנִים.
אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת אֶת עֲבָרוֹ,
אֶת מַעֲשָׂיו, אֶת שְׁגִיאוֹתָיו, אַהֲבָתוֹ.
רַק תַגִּיד לִי עַכְשָׁיו שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר
וְתַגֵּיד לִי עַכְשָׁיו שֶׁהַזְּמַן יֵעָצֵר.
וְאִם לְמַטֵּה נִפֹּל אָז נֵדַע גַּם לָקוּם,
כְּמוֹ אַהֲבָה, שֶׁלּא מִתְחָרֶטֶת עַל כְּלוּם.
אֵיך אֶת הַסּוֹדוֹת תָּמִיד יוֹדְעִים לִשְׁמוֹר,
הַכֹּל הָפַך לָאַגָּדוֹת וּכְלוּם כְּבָר לֹא יַחְזֹר.
אָדָם תָּמִיד הוֹלֵך אַחַר אָשְׁרוֹ
וְהוּא לְבַד, כָּל כָּך לְבַד עִם גּוֹרָלוֹ.
כַּמָּה הַבְטָחוֹת הָפְכוּ לַחֲשֵׁכָה
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם בִּקַּשְׁנוּ מְנוּחָה.
אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת עֲתִידוֹ
וְרַק פְּחָדָיו וְתִקְווֹתָיו רוֹאִים אוֹתוֹ.
רַק תַגִּיד לִי עַכְשָׁיו שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר
וְתַגֵּיד לִי עַכְשָׁיו שֶׁהַזְּמַן יֵעָצֵר.
וְאִם לְמַטֵּה נִפֹּל אָז נֵדַע גַּם לָקוּם,
כְּמוֹ אַהֲבָה, שֶׁלּא מִתְחָרֶטֶת עַל כְּלוּם.
מילים: ארז ברזוליק
לחן: שמוליק נויפלד ורועי נויפלד
עיבוד: שמוליק נויפלד ואורי זך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה