קרעים קרעים

     

גם המדבר היה פעם ים כחול

והלילה היה אז בוקר שהחשיך.

גם מה שהיה בינינו היה כמעט הכל,

מי ידע שהסוף יהיה כל כך מביך.

מי ידע שלא יהיה נעים להסתכל,

איך אנחנו משתנים מאור לצל.

גם הציניות שלנו אז הייתה תמימה

ובחושך לא היינו כאלו חכמים,

שנינו שילמנו את המקדמה,

מי ידע שהסוף יקרע אותנו מבפנים.

מי ידע שנתמכר ונגמל,

איך אנחנו משתנים מאור לצל?.

קרעים קרעים של אהבה

ואין כבר מעשים,

קרעים קרעים של אהבה,

אין נפלאות ואין נסים.

גם השריטות בינינו התחילו בליטוף

והרגש לא נהם כמו חיה פצועה.

גם המבול הגדול התחיל בטפטוף,

מי ידע שנעבור תקופה כזאת רעה.

מי ידע שנפרד ונתקפל,

איך אנחנו משתנים מאור לצל.

ברזוליק

‏04.05.2007