הרוח
פיזר שובל הבטחות
כמה
היית אז תמימה
הלכת
אחריו, היית אם ואחות
אהבה
מסביבך זמזמה
הימים
שעברו לא עטפו בחוכמה
רק
כאב חלחל תהומות
במה
האמנת, תגידי במה
שכבר
לא נשארו חלומות
בידיים
חשופות עכשיו את אוספת
חיוכי
ילדים כמו צדפים על החול
זה
אולי מאוחר לשחק ב"תופסת"
כמה
מעט נשאר מאתמול
הרוח
העיף לארבע הרוחות
ועליו
מוטלת אשמה
כל
מה שיותר הופך לפחות
ואת
מזמן לא תמימה
בעיניים
פקוחות לאן את נסחפת
חיוכי
ילדים לועגים לך בקול
זה
אולי מאוחר לשחק ב"תופסת"
כמה
מעט נשאר מאתמול
ברזוליק
15.3.06
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה