אני עוד
זוכר את טקס סיום בית ספר,
היא הבטיחה
לי אז "תראה שיהיה עוד בסדר".
ירדנו לים
ושם היא נתנה לי הכול
ואני ...
עוד מנער את החול.
אני זוכר
אותה בגשם הלח של דצמבר
עם חולצה
רטובה, לא מתערבבת בעדר.
הפלגנו
ביחד על נהרות אלכוהול
ואני
... אני עוד זוכר את הכול.
זוכר אותי,
זוכר אותה,
זוכר ת'
שמיים.
עשרים שנה
עברו מהר,
כמו
חודשיים.
כמו כל
הזיכרונות המתוקים בינינו,
כמו כל
החלומות הכי דפוקים של שנינו.
לבד תקועים
שעות באוטוסטראדה,
עם חבילת
סיגריות וּשְׁתֵּי חפיסות שוקולדה.
אני עוד זוכר,
אותי ואותה בלי חולצה,
שני ילדי
שמנת חמוצה.
זוכר אותי,
זוכר אותה,
זוכר ת'
שמיים.
עשרים שנה
עברו מהר,
כמו
חודשיים.
כמו כל
הזיכרונות המתוקים בינינו,
כמו כל
החלומות האבודים של שנינו.
אני זוכר
אותה צוחקת, מלאה ריחות תפוז,
בחוף על
הכינרת, כמעט בסוף תמוז.
בחופש
הגדול שמה איתה על המזרון,
היא הייתה
הראשונה , אני הייתי אחרון.
עוד קיץ
אחד עבר ואני לא שוכח,
ירח חרמש
ושלום משיח בצמח.
מה למדנו
מאז,
כמה הספקנו
ליפול.
ואני ...
אני עוד זוכר את הכול.
את כל
הזיכרונות המתוקים בינינו,
את כל
החלומות הכי דפוקים של שנינו.
זוכר אותי,
זוכר אותה,
זוכר ת'
שמיים.
עשרים שנה
עברו מהר,
כמו
חודשיים.
כמו כל
הזיכרונות המתוקים בינינו,
כמו כל
החלומות הכי דפוקים של שנינו.
05/08/2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה