אֲנִי רָצַחְתִּי אֶת
הָאַהֲבָה,
כְּשֶׁנִּשְׁאַרְתִּי
דַּקָּה לְבַד.
רָכַנְתִּי
מֵעָלֶיהָ, נָשַׁקְתִּי לְפָנֶיהָ,
הֶחֱזַקְתִּי לָהּ
אֶת הַיָּד.
אֲנִי רָצַחְתִּי אֶת
הָאַהֲבָה,
בְּשָׁעָה שְׁקוּפָה
שֶׁל אוֹר.
וּכְשֶׁהַיּוֹם
גָּוַע, הִרְגַּשְׁתִּי אַהֲבָה
וְלֹא הָיָה לִי
לְאָן לַחֲזוֹר.
וְעַכְשָׁו...
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם
יוֹרֵד בְּחַדְרִי
וּמַרְגִּישׁ
בִמְקוֹמִי אֶת הַחֹרֶף הֹקַר.
וְעַכְשָׁו...
כּוֹכָבִים נוֹפְלִים
לְעֶבְרִי,
וּסְפִינוֹת
מַפְלִיגוֹת עַל הַיָּם שֶׁנִּגְמַר.
עַכְשָׁיו !
אֲנִי רָצַחְתִּי אֶת
הָאַהֲבָה,
אֲבָל שָׁמַרְתִּי
תְּמוּנָה.
אֵיךְ הָרֶגֶשׁ
נֶחְלָשׁ וְהַיָּם מְטֻשְׁטָשׁ,
וּלְאָן מַפְלִיגָה
הַסְּפִינָה...
ברזוליק - אלי סורני
27.1.94
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה