מאוחר להצטער

       

מָחָר אֲנִי אֵרֵד יָשָׁר לַגֵּיהִנֹּם,

גָּן עֵדֶן הוּא תָּמִיד קוֹמָה אַחַת לְמַעְלָה.

לָכֵן אֲנִי נִפְרָד בְּצַעַר כְּבָר הַיּוֹם,

אָז מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת בְּהֶחְלֵט... וְיַאלְלָה...

הַדֶּרֶך אֲרֻכָּה וְהַנֵּצַח הוּא חֲלוֹם

וְאֵין פֹּה מַשְׁמָעוּת סְמוּיָה וּמְיֻחֶדֶת.

אָמַרְתִּי כְּבָר לִפְנֵי כֵן – הַכֹּל נִגְמַר הַיּוֹם,

הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי לַגֵּיהִנֹּם יוֹרֶדֶת.

אוּלַי יָכֹלְתִּי לְנַסּוֹת יוֹתֵר,

לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר,  לֶאֱהֹב יוֹתֵר.

וַדַּאי יָכֹלְתִּי יוֹתֵר אֲבָל...

מְאֻחָר לְהִצְטַעֵר.

מָחָר אֲנִי אֵרֵד הַיְשֵׁר לַגֵּיהִנֹּם,

בְּיּוֹם קַיִץ לַח, בּוֹעֵר, סְתָמִי וּמַעֲלִיב.

הַלֵּב מְעַט יִכְאַב, אַך שׁוּם דִּמְעַת פִּתְאוֹם,

לֹא תָּצִיף אֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב.

אוּלַי יָכֹלְתִּי לְנַסּוֹת יוֹתֵר,

לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר,  לֶאֱהֹב יוֹתֵר.

וַדַּאי יָכֹלְתִּי יוֹתֵר אֲבָל...

מְאֻחָר לְהִצְטַעֵר.

בֶּרְזוּלִיק ©