בְּמַצַּב רוּחַ
קַטְלָנִי וּלְגַמְרֵי לֹא קוּלִי,
מִפֹּה לְשָׁם הִגַּעְנוּ
כְּבָר לְטַבּוּרוֹ שֶׁל יוּלִי.
הַקַּיץ כָּאן נִצְחִי
וַאֲנַחְנוּ רַק בְאֶמְצַע,
וְהָעוֹלָם
כְּמֶרְקָחָה, מַכָּה טְרִיָּה וּפֶצַע.
בְּמַצַּב רוּחַ
דֵּי הָבִיל וְכַנִּרְאֶה בִּלְתִּי רָגִיל,
כְּשֶׁאֲנִי
לְלֹא כּוֹחוֹת, כוּלָּם רוֹצִים מַהְפֵּכוֹת.
הַמַּצְלֵמוֹת מְגַהֲקוֹת,
הָעוֹלָם הוֹלֵך מַכּוֹת,
וְהַמְּצִיאוּת
כְּמוֹ תָּמִיד שׁוּב פּוֹתַחַת אֲלוּנְקוֹת.
לֹא יוֹצֵא מֵהַמֶּרְחָב
הַמְּמָֻּזְגַּן
וצופה מֵהַצַּד
בְּכָל הַבָּלָגָן.
רוֹצִים
לִחְיוֹת בְּאֹפֶן הַרְמוֹנִי?
חַפְּשׂוּ מְדִינָה
עִם מֶזֶג לוֹנְדּוֹנִי.
ברזוליק ©
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה