נראה שאלביס בודאי עוד חי
ועכשיו הוא עיתונאי או אולי פוליטיקאי.
והוא יודע לדבר, להבטיח הבטחות,
להגיד יותר ולתת פחות.
שקוף שאלביס נשאר מכור כבד,
לשקרים הזוהרים, למילים שהוא מודד.
פיו נוטף כמו דבש ולבו שחור כמו זפת,
והאמת ? בסוף תמיד שורפת...
הוא מדביק על החלון הבטחות לאושר
ונושא נאום על הבדידות בחושך
ולוקח חדר במלון שבורי הלב.
ברזוליק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה