רשומות
כֻּלָּנוּ הָיִינוּ בַּהַלְוָיָה שֶׁלְּךָ,
הַמּוֹרוֹת מִבֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי,
הַחֲבֵרִים מֵהַצָּבָא.
הַשָּׁמַיִם בָּכוּ,
כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ מִמְּךָ.
כֻּלָּם הָיוּ בַּהַלְוָיָה שֶׁלְּךָ,
מִישֶׁהוּ קָרָא אֵיזֶה שִׁיר,
שֶׁמִּישֶׁהוּ כָּתַב בִּשְׁבִילְךָ.
אַחַר כָּךְ פְּרָחִים וּדְמָעוֹת,
הִסְתִּירוּ לְךָ אֶת הַשָּׁמַיִם.
חַיָּלִים בַּטְּרֶמְפִּיָּדָה
בְּסוֹף שָׁבוּעַ מְקֻצָּר.
אִמָּא שֶׁלְּךָ חוֹלֶמֶת עָלֶיךָ
וְאָבִיךָ מִזְּמַן נִשְׁבַּר.
כֻּלָּנוּ הִכַּרְנוּ אוֹתְךָ
וְכֻלָּנוּ עוֹשִׂים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן,
לַחֲבֵרָה שֶׁלְּךָ כְּבָר יֵשׁ חָבֵר חָדָשׁ
וְגַם הוּא, עוֹד שָׁבוּעַ
בֶּטַח, עוֹלֶה לִלְבָנוֹן.
וְאוֹמְרִים שֶׁהַחַיִּים בֵּינְתַיִם...
עוֹמְדִים בַּטְּרֶמְפִּיָּדָה,
בְּסוֹף שָׁבוּעַ מְקֻצָּר.
הָאִמָּהוֹת מַמְשִׁיכוֹת לַחֲלֹם
וְכָל יוֹם עוֹד חֲלוֹם
כִּמְעַט בֶּן עֶשְׂרִים – נִשְׁבָּר.
