הדוגמנים הביישנים

כמה שווה החיוך שלנו
וכמה שווה הנשמה.
כמה יפה החלום שחלמנו
ולא משנה על מה.

כמה רחוק הבית שלנו
וכמה קרובה הילדות.
למי אכפת מה אז הרגשנו,
אז לא הרגשנו בדידות.

תראו אותנו הדוגמנים הביישנים,
פעם ראשונים ופעם אחרונים.
תביטו בנו הליצנים המשונים,
חכמים מטומטמים.

כולם רוצים לחיות בגן עדן,
אבל פוחדים למות.
בקצב אחיד רצים עם העדר,
של עולם הדוגמנות,
של עסקי האמנות,
של מדע הלולינות,
של דפי העיתונות,
כולם רוצים לחיות בגן עדן,
אבל פוחדים למות.

תראו אותנו הדוגמנים הביישנים,
האם התחלנו או שאולי אנחנו אחרונים.
תביטו בנו הליצנים המשונים,
חכמים מטומטמים.

ברזוליק ©