טיסת לילה

הבחורים בפריז לא עצמו עין
ולא נרדמו עד שהבוקר עלה.
על מיטות הפרחים הם לגמו מהיין
וצחקו בבושה ,כשאף אחד לא ראה.

ברחובות קפואים המלכה משתוללת,
שתויה, מחליקה על טיפות הדם.

הבחורים בפראג הם פיות השלג,
פגשתי אותם בבוקר מוקדם.

הבחורים מברלין נצמדו כל הלילה,
לעתיד המיואש להווה הזוהר.

שתיתי איתם בעיר מתפוררת
וזה כל מה שאפשר לספר.

אני לוקח מטוס מרומא בערב,
האור הפנימי אותי מסנוור.

חסר זיכרונות אנ' לא מתחרט על הדרך
ועכשיו אני הביתה חוזר.

ועכשיו אני חוזר לאט הביתה,
אנ' לא זוכר את שמות המלאכים.

העולם הזה יהיה בהיר בבוקר,
אבל מה אני יודע על עצמי.

ברזוליק ©