צולל

אני צולל אל הלילות ומחכה לבוא הקיץ,
ואור ראשון של בוקר אל לבי נצמד.
מי חושב עלי כשאני מדבר עליך,
אף אחד הרי, לא מחכה לאף אחד.

אני אחד שלא פוחד מיום יומיים,
החיים הם רגע נצח ממולכד.
האם נספיק לחיות בשניות שבינתיים,
אף אחד הרי לא חי בשביל אף אחד.

תגידו לי עכשיו כל מה שכבר שמעתי,
מי זכה לשמוע משהו חדש, חדיש ומיוחד.
אני צולל אל הלילות לאבד מה שמצאתי,
אף אחד לא מחפש בשביל אף אחד.

ברזוליק ©

30.4.2013