בין שמש לגשם

   

מי מביט לחיים בעיניים,

מי עולה על ההר ויורד אל הוואדי.

מי שמאוהב אומר לאהבה "אני מת בלעדיך",

אבל תמיד ממשיך לחיות...

מי מביט ברוחות השמיים,

מי יורד מההר בשעת בין ערביים,

הים לוחש לאדמה, אני בדרך  אליך

ושופך דליים של דמעות...

ואנחנו צפים בין שמש לגשם,

למדנו כנראה לעשות את הקסם.

כן, אנחנו מבינים שמעלינו עננים

ומלבד האהבה מה כבר חשוב בעצם,

מה כבר חשוב בעצם?

מי אומר לעצמו – זו תקופת ה- בינתיים,

מי זורק סתם מילים והורס את הבית,

מי שבורח כבר הרים ידיים

ולא ממשיך לנסות.

אבל אנחנו צפים בין שמש לגשם,

למדנו כנראה לעשות את הקסם.

כן, אנחנו מבינים שמעלינו עננים

ומלבד האהבה מה כבר חשוב בעצם,

מה כבר חשוב בעצם?

ברזוליק ©

‏11.06.2016