רשומות
אין ממש מה לספר
ולא הכל אני ממש זוכר,
או רוצה בכלל לזכור,
עשרים שנה עפות לאחור .
כמה ימים בלי מנוחה,
כמה לילות של ירח.
בנעורים תמיד יש הבטחה
ואחרי שלושים אתה מתפכח.
עכשיו אני יודע, עכשיו אני מבין היטב.
לשום דבר אין משמעות,
אם אני לא מתאהב.
אין ממש מה לספר,
נפגשנו בגשם ,בחוץ היה סוער.
אחד מאיתנו היה שיכור
ואחד מאיתנו אנטי-גיבור.
כמה גשמים על אותה מדרכה,
את שנינו לא יכלו לנצח.
שמנו פס ולא הרגשנו מבוכה,
כשהעולם ניסה אותנו לכסח.
עכשיו אתה יודע, עכשיו אני כותב
לשום דבר אין משמעות,
אם אתה לא מתאהב.
אין ממש מה לספר,
החלטנו לא להשאר.
אבל אי אפשר שלא לזכור,
עשרים שנה עפות לאחור .
עכשיו אני יודע, עכשיו אני מבין היטב.
לשום דבר אין משמעות,
אם אני לא מתאהב.
ברזוליק ©
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה