בוא נעשן ונשתה ונאהב
ונצחק ונאכל ונקיא
ונסבול.
בוא נסתמם כי מה שיש
זה עכשיו,
ואז אולי נבין את
הכול.
בוא נאמין שלא עבר
יום אחד
ולא עברו חודשים
ושנים,
בוא ונחיה את החיים
הלא נכונים.
בוא לא נהיה לגמרי
בטוחים,
אם יש עוד סיכוי
להיות שוב תמימים.
בוא ונחזור כשכולם
כבר הולכים,
המרחק הוא קרוב
והשדות עוד כתומים.
בוא נאמין שנשארנו
לבד,
על אותה אדמה ספוגת
עננים,
בוא ונחיה את החיים
הלא נכונים.
כי מה זה משנה ולמי
זה משנה,
כשאומרים אהבה אז למה
מתכוונים?.
אז מה כבר קורה ומי
שם עונה,
החיים שלנו...הלא
נכונים.
12.9.01
ברזוליק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה