הבוקר שלך

לילות כאלו הם לא בשבילך,

אז אל תחפש שיבינו אותך.

ולא, אל תחשוף פתאום רגשות,

בלילות אין סימפטיה,

בלילות הן קשות.

ברחובות האלו לא זוכרים מי אתה,

אז אל תאבד כי פה לא תמצא.

ולא, אל תבטיח לחזור על הכל,

הבוקר חוזר ספוג אלכוהול.

אז אל תחלום ת' חלומות שלנו

ואל תבוא לספר.

אל תירדם בחדרים אתנו

ופתאום במקרה תתעורר.

כי במה שנזכרת אנחנו שכחנו

והבוקר חוזר.

לילות כאלו הם לא בשבילך,

אז אל תחפש שיבינו אותך.

וזה העולם וככה כולם,

בעולם אין סימפטיה,

אולי תחפש איזה בוקר מושלם.

אז אל תחלום ת' חלומות שלנו

בחושך הזה כולנו רואים,

איש לו מקשיב אבל אנחנו שומעים.

בחושך הזה כולנו עיוורים,

לאיש לא אכפת אבל אנחנו זוכרים.

ברזוליק

25/11/00