הבלוז האחרון

 

הבלוז האחרון 

אני שומע את הבלוז האחרון,

בעיר האשליות.

תקשיבו, זה הבלוז האחרון,

שיורד במדרגות.

 תמיד אני אומר:

החיים מגיעים איך שהוא לשירים.

צאו ותראו, בחוץ הם עדיין יורים.

אני שומר את הכדור האחרון,

אצלי קרוב אל הלב.

זה כמו זיכרון,

שעמוק בראש 

ממשיך להבהב.

תמיד אני אומר:

החיים מטבעם, 

מסתתרים מתחת לאמת. 

צאו ותראו, 

איך הכל שם בחוץ, 

ממשיך להתמוטט.

את הבלוז הזה 

אני נותן לעולם 

עטוף בצלופן.

עוד דקה, אני עוזב

לאשליות שלי, אין זמן.

ולא משנה מי אומר,

החיים רגילים לחלוף.

אני מכוון ויורה,

כי הבלוז חייב לחטוף.