הבלוז האחרון

 

אני שומע את הבלוז האחרון,

בעיר האשליות.

אתה שומע את הבלוז האחרון,

יורד במדרגות.

אני אומר לך תמיד:

החיים מגיעים איך שהוא לשירים.

ואתה עונה :

צא וראה, בחוץ הם עדיין יורים.

אני שומר את הכדור האחרון,

אצלי קרוב אל הלב.

אולי תשמור גם זיכרון,

שעמוק בראשך יהבהב.

את ה אומרת תמיד:

תראה ת 'חיים ,לא נוגעים ממש באמת

אני אומר לך:

תצאי ותראי,איך הכל שם בחוץ מתמוטט

אני מנגן לך את הבלוז הזה

עטוף בצלופן

עוד דקה,את יודעת,אני עוזב

לאשליות שלי,אין זמן.

ואז תמיד את אומרת

החיים רגילים לחלוף

ואני מכוון ויורה

כי הבלוז חייב לחטוף